לוגו שקוף

עדכון פסח 

עתודות צפון בימי קורונה

עדכון פסח 

עתודות צפון
בימי קורונה

עדכון פסח 

עתודות צפון בימי קורונה

אחד היעדים המרכזיים של עתודות צפון הוא לפעול אל מול האתגרים הגדולים ביותר באזור הצפון בתחומי הבריאות, התעסוקה והמרחב המקומי ולהאיץ תהליכים אשר ישפיעו על איכות חיי התושבים בישראל דרך מובילי שינוי שלוקחים אחריות אזורית משותפת.

נציג כאן חמישה סיפורים שמדגימים בעיקר כיצד ניתן לצמוח מתוך הקושי 

אחד היעדים המרכזיים של עתודות צפון הוא לפעול אל מול האתגרים הגדולים ביותר באזור הצפון בתחומי הבריאות, התעסוקה והמרחב המקומי ולהאיץ תהליכים אשר ישפיעו על איכות חיי התושבים בישראל דרך מובילי שינוי שלוקחים אחריות אזורית משותפת.

נציג כאן חמישה סיפורים שמדגימים בעיקר כיצד ניתן לצמוח מתוך הקושי 

אחד היעדים המרכזיים של עתודות צפון הוא לפעול אל מול האתגרים הגדולים ביותר באזור הצפון בתחומי הבריאות, התעסוקה והמרחב המקומי ולהאיץ תהליכים אשר ישפיעו על איכות חיי התושבים בישראל דרך מובילי שינוי שלוקחים אחריות אזורית משותפת.

נציג כאן חמישה סיפורים שמדגימים בעיקר כיצד ניתן לצמוח מתוך הקושי 

צוערים לשלטון

“התחברנו. רואים זה את זה. כל אחד מביתו. המפגש מהסוג שהכרנו עד לפני כמה ימים מתבטל והופך להיות מרוחק. מתגבשת צורת תקשורת חדשה… מחשבות רבות מציפות אותי תוך כדי השיחה לגבי האופן החדש בו נפגשים בני האדם כעת. בארץ ובעולם. ואיך זה ישפיע עלינו כחברה. מנקודת המבט שלי, מיום ליום אני מבינה שזה תורם באופן יוצא מן הכלל לערכים שחשוב לנו לקדם בכל משימה ביום יום. בניית אמון בין שני צדדים. הענקת רשת תמיכה והעצמה הדדית…” כך עולה מתוך שיחה עם אחת מהצוערות לשלטון המקומי שחשה תחושת משמעות ושליחות גדולה.  

עתודות צפון חיברו בין מספר צוערים לשלטון המקומי ובין רשויות שזקוקות לתמיכה והדרכה דיגיטלית. “הראשון שאותת שזקוקה לנו היה אשכול כנרת ועמקים” מספרת אתי מדר, מובילת תחום צעירים בעתודות צפון. “המפגשים בזום הפכו לשכיחים ביותר. הצעירים שביננו השתלטו מיד על האפליקציה. חלקם ממשיכים בחייהם ומנהלים את יומם דרך האפשרות באפליקציה למפגש רב משתתפים. אפשר לשוחח תוך כדי בצ’אט… להעלות תהיות ומחשבות. אפשר לנהל פגישה ללא הפרעות. כל כך חשוב וחיוני בימים אלו”.

אנשים רבים נמצאים בבידוד. חלקם בעלי אחריות גדולה לתושבים רבים. ועליהם לנהל מבצעים מרחוק ולשלוט במצבים שמשתנים מרגע לרגע. כאן אנחנו נכנסנו לתמונה. הרעיון הוא פשוט. הביצוע- עוד יותר. תוך כדי הקשבה לשטח ובחינה של מה המשמעות שלנו באירוע העולמי הזה, “בנינו מערך הדרכה לאפליקציית זום עבור הרשויות המקומיות שכללנו את היכולות שלנו תוך כדי תנועה…” מספרת צוערת נוספת, ” מיפינו יחד עם האדי חאמד (אשכול גליל ועמקים ) את בעלי התפקידים הרלוונטיים והגענו ל-61 בעלי תפקידים שיצטרכו סיוע ומענה במרחב הדיגיטלי. הביקוש גדל והמפגשים היו אישיים ומרגשים שהחלטנו להגדיל את רשימת המדריכים. פנינו לצוערים מתנדבים ממכללת תל חי. אלו עברו הכשרה להדרכה על פי המודל שהכנו. קצב הפניות אלינו גדל ושמחנו על ההזדמנות שניתנה לנו.”

הסיוע הדיגיטלי לרשויות בתקופה הזו הוא משמעותי עבור כל הצדדים. אנחנו כצוערות בהכשרה, לומדות מתוך הניסיון בשטח ומתוך עבודה עם אנשים מוכשרים במגזר הציבורי מתוך רצון להניב פרויקטים עתידיים משותפים.

בשגרה אנחנו עובדים עם המגזר הציבורי. כאן חשנו כולנו את תחושת השותפות וההכלה של הסיטואציה אליה נקלענו בעקבות המשבר.

נוצר קשר אישי. חיבור. לאחר מפגש כזה כבר מרגישים שמכירים. מבקשים לצלם את המסך כדי שרגע היסטורי זה יישאר צרוב בזיכרון.

בכוונתנו להגדיל את הסיוע לרשויות ואשכולות נוספים ולהיות חלק ממערך שמעניק ביטחון למצב מורכב ולא וודאי מעין זה.

רמי וסוזי אליסין הם מייסדים ובעלים של מכללת  TECHSCHOOL במג’דל שמס, מכללה טכנולוגית שמטרתה לקדם את אוכלוסיית הגליל והגולן בכלל ובני העדה הדרוזית בפרט במקצועות ההיי טק והטכנולוגיה.

בימים הראשונים למשבר, הבינו בני הזוג, שיהיה עליהם לסגור את המכללה. “ראיתי את רמי נעמד במרכז ביתנו. אובד עצות. מתהלך ומתכנס בתוך עצמו”. לאחר כמה רגעים, מספרת סוזי, צלצל לראש המועצה, דולאן אבו סאלח, ואמר לו שמעמיד לרשותו בעת הזו את התשתית הטכנולוגית שיש למכללה. רמי ביקש לתת מענה לבתים ללא מחשב ורצה להיות נוכח ולתת פתרון אישי, מענה אחד על אחד, למי שמתקשה בהתמצאות במרחב הדיגיטלי.

“מי שאין לו אוריינות דיגיטלית יתקשה לצלוח את המשבר הזה”, אומר רמי, שהרי הקשר היחיד עם הסביבה תלוי בהכרות עם כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בתחושת השליטה של האזרחים בחייהם. למעשה הוא היה בין הראשונים שחזו מה תצטרך הקהילה שלו כדי להתחבר למידע שיסייע להם לצלוח את התקופה וכיצד הידע והכלים שלו ושל דומים לו יכול לסייע לקהילה שעשויה להיקלע תוך זמן קצר למצוקה.  

“בעת הזו אנו נדרשים לבצע פעולות שלחלקנו פשוטות ולחלקנו כמעט בלתי אפשריות; למצות זכויות באתר ביטוח לאומי, לבצע הזמנת מזון בסופר, להתעדכן בשירותי בריאות מקוונים ולעבוד וללמוד מרחוק. אנחנו יכולים ללמד אנשים כיצד לעשות זאת”, אומר רמי. הוא ידע שבמג’דל שמס יש לא מעט צעירים עם אוריינות דיגיטלית גבוהה ולכן הקים מערך מתנדבים מרשים וביחד סייעו לתושבים בכפר. הירתמותם להתמודדות הקהילתית מגדילה בעיניו את תחושת המשמעות והחוסן האישי שלהם.  יוזמה דומה הקימה איה זלמנסון לוי, סטודנטית לתואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך באוניברסיטת תל אביב המתגוררת בעין ורד.

עמותת תפוח, הפועלת ליצירת שוויון דיגיטלי בישראל, אימצה את התכנית, השקיעה 300,000 שח בפרויקט ותצא עם פיילוט ארצי בימים הקרובים שמטרתו לתת מענה אישי במרחב הדיגיטלי בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית. היוזמה הפרטית והייחודית הפכה לתכנית חירום ארצית שסחפה משרדי ממשלה דוגמת משרד המדע ושותפים נוספים כמו קרן גנדיר.

דר’ הגר מזרחי, מנהלת בית החולים פדה-פוריה, נכנסה לתפקיד החדש בראשון במרץ, היישר אל תוך המשבר.

דר’ הגר מזרחי, לא ויתרה ולא חיכתה למקור תקציבי למימוש התכנית. כצעד ראשון, יצרה קשר עם אלי מאירי, מנכ”ל אשכול כנרת עמקים. שניהם ידעו שהתקציב לא יגיע והזמן דוחק בהם ויחד החליטו להרים את הכפפה כדי שבית החולים יתפקד. בנחישות, ביעילות ובדחיפות שרק בית חולים מכיר, יחד עם שמרית רלב”ג, בוגרת תכנית “צוערים לשלטון המקומי” של אוניברסיטת חיפה ומנהלת תחום גיוס משאבים ושותפויות באשכול כנרת ועמקים, שגויסה גם היא, מצאו יחד מקום שיארח את הילדים, תוך הקפדה על נהלי והנחיות משרד הבריאות, ובנו מערך של מתנדבים עם אוריינטציה חינוכית לגילאים 4-9. מורות וגננות דוברות עברית וערבית שחשו תחושת שליחות לא היססו להגיע ולהראות שגם בצד השני, יש מי שמפגין סולידריות עם הצוותים הרפואיים שנחוצים לנו כל כך בשעה זו.

אשכול כנרת ועמקים, בצעד מנהיגותי, לקח את האחריות לטפל באתגר מורכב זה והישגו מרשים ומרגש. תוך ימים ספורים, קבוצה שמנתה חמישה עשר ילדים גדלה לשלושים ושישה ומשם לחמישים. מעל לעשרים מתנדבים ועשרה חיילים שותפים לפרויקט זה.

מיכל רייקין, מנהלת עתודות צפון מתארת כי “זהו תפקידנו, לבנות שותפות רב מגזרית, לחתור לאינטראקציה מקצועית בין גורמים שלא עובדים יחד בשגרה אך יש להם אינטרסים חברתיים משותפים מובהקים. להאיץ תהליכים חברתיים וכלכליים תוך יצירת אמון בתוך אוכלוסיות בצפון”.

אתי מדר יצחק, מובילת תחום צעירים בעתודות צפון, מוסיפה כי “מעבר לכך ששלושתם חברי רשת עתודות צפון, אלו בחרו לחיות כאן ולפעול יחד, עם פחות משאבים אך עם רוח ואמונה בדרך. אותם אנשים מעוררי השראה, מסייעים ותורמים לחברה הישראלית להתמודד עם המשבר דרך הנעת יוזמות מקומיות.”

“אנחנו נמצאים ברגע היסטורי בו ברור לכל המדינות המערביות כי הן לא יכולות להסתמך על מזון שיגיע ממקומות אחרים. אחרי 30 שנה שהרעיון ננטש, המדינות מבינות שנדרשת עצמאות מזון, כלומר, ייצור תשתיות חדשות ודרכי הפצה חדשים לביסוס התזונה על תוצרת מקומית.” כך אומר יואל זילברמן, מנכ”ל ומייסד השומר החדש שפתח בימים אלו חמ”ל שיסייע לחקלאים לאור משבר הקורונה.

המשבר מתבטא במחסור עצום בידיים עובדות ובעצירת אספקת התוצרת חקלאית מרחבי העולם לשטחי ישראל.

ההסגר בשטחים והנחיית משרד הבריאות לפיה עובדים זרים מתאילנד לא יורשו להיכנס לתחומי ישראל פגע בחקלאים רבים שתלויים ברבים מהם.

אוניות עם מכולות מזון לא התקבלו בשבועיים האחרונים בנמלי חיפה ואשדוד, מאחר שעגנו קודם באיטליה. מכולות של פירות ובהן תפוחים ואגסים מספרד, איטליה, צרפת וארה”ב, עוכבו מחוץ לנמלים וחלקן נשלחו ללימסול.

התפתחויות אלו משקפות את חשיבות החקלאות הישראלית בהבטחת אספקת המזון בישראל.

בימים האחרונים הגיעו ליואל פניות מחקלאים הזקוקים לסיוע מידי. לאור המצב הוקם בשומר החדש חמ”ל ייעודי לקליטת פניות חקלאים מרחבי הארץ הזקוקים לעובדים או מתנדבים והחלו במלאכת הגיוס.

זילברמן מתאר כי “זוהי מכה כפולה למדינה. מצד אחד מזון לא נכנס, מצד שני חקלאים לא יכולים לקטוף את הירקות והפירות שלהם. אנו חייבים להיערך לזה ולרתום את כל מי שאפשר כדי להבטיח פירות וירקות מקומיים. זו גם ההזדמנות שלנו לעזור ולשמור על החקלאים כדי שיוכלו להמשיך ולהאכיל את כלל אזרחי המדינה”.

ארגון השומר החדש שממשיך את דרכה של תנועת השומר מתחילת המאה ה-20, הוקם בשנת 2007 כדי לטפל במצב המורכב שנוצר במדינה בו שטחים ננטשו על ידי חקלאים עקב התנכלויות רבות מצד פורעי חוק. חברי הארגון והפעילים בו שואפים לייצר שינוי תודעתי ואסטרטגי בחברה הישראלית דרך חיזוק הקשר לאדמה, הסברת חשיבות השמירה על הקרקעות בנגב ובגליל, חיבור הדור הצעיר לאהבת הארץ, הטמעת ערכים כמו אומץ אזרחי, אחריות משותפת וערבות ההדדית.

בימים אלו מנהל הארגון תשתית שעובדת בשלוש זרועות. האחת, דרך אפליקציית סאנדו ובה מתנדבים פונים לחקלאים באופן ישיר, השנייה, באמצעות פלטפורמה של אלו שמעוניינים לעבוד בשכר, והשלישית מארגנת קבוצות גדולות שרוצות להתנדב בשטחים החקלאיים. הארגון דואג למתנדבים ללינה, מזון והסעות.

ישנן פניות רבות מצד דורשי עבודה לחמ”ל השומר החדש כאשר טווח הגילאים נע בין 14-71. הגיל הממוצע של הפונים הוא 28. מעל ל50% מהם בעלי ניסיון קודם בחקלאות. מרבית הפניות מגיעות דווקא מן הערים הגדולות ( ירושלים, חיפה, באר שבע, רחובות, רמת גן והרצליה ). מאות עובדים אוישו עד כה בעבודות חקלאיות שונות וכ3000 מתנדבים הגיעו לסייע לכ-70 חקלאים.